מגיפת הקורונה (COVID-19) משתוללת בעולם ועל אף שהוירוס חדש ולא מספיק מוכר יש משהו שאנחנו כבר יכולים לומר עליו בוודאות: הוא שורד על משטחים לזמן חריג.
אנחנו רגילים שוירוס, ללא תא מארח, שורד זמן קצר מאד ומכיוון שכך - כאשר אין חשיפה לוירוס בצורה ישירה - אין הדבקה מאדם לאדם. ההתלבטות של הקהילה המדעית האם הוירוס מדבק באוויר - רק מראה עד כמה הוירוס הזה מחזיק מעמד בצורה בלתי רגילה מחוץ לגוף האדם.
כמה זמן מחזיק וירוס הקורונה על משטחים?
בעוד וירוס ה HIV מחזיק כ 4 דקות מחוץ לגוף האדם, הרי שוירוס הקורונה מחזיק זמן רב הרבה יותר. במחקרים שונים ניתן לראות שהוירוס מחזיק מעמד על משטחים שונים לאורך זמן משתנה. מהנתונים שהתפרסמו, ניתן לראות שההבדלים בין השרידות של הוירוס על גבי משטחים שונים - שונה מאד.
לצורך ההשוואה, בדקו החוקרים את נגיף הקורונה בהשוואה לנגיף ה SARS.
אפשר לראות שבאופן כללי, נגיף הקורונה עמיד מעט יותר מנגיף ה SARS. על גבי נחושת מודגמת מגמה הפוכה ועוד נשוב אליה.
מהנתונים ניתן לראות שנגיף הקורונה מחזיק למעלה מ 72 שעות על גבי פלדה או פלסטיק. זהו זמן ארוך שעלול לאפשר הדבקה מאדם לאדם דרך משטחים. אין עדיין הוכחה שאכן אנשים בעולם נדבקו בדרך שכזאת אולם הנתונים מראים התכנות גבוהה למצב כזה. על גבי קרטון - מחזיק נגיף הקורונה למעלה מ 24 שעות וגם כאן הוא מדגים יכולת חריגה, אפילו ביחס ל SARS. ההפתעה מגיעה כאשר בודקים את הנגיף על גבי משטח נחושת. בעוד נגיף ה SARS מחזיק למעלה מ 8 שעות על גבי משטח נחושת הרי שנגיף הקורונה לא ניתן למדידה בחלוף 4 שעות. הנתון המדהים הזה צריך לשים בחזית המלחמה בהתפשטות הקורונה את הנחושת.
לאור השרידות הנמוכה של נגיף הקורונה על גבי משטחי נחושת, טבעי לבחור בנחושת כחומר גלם לייצור מוצרים רפואיים שונים. החיטוי בתנאי עומס של מערכת הבריאות הוא חלקי ביותר ולא ניתן להתעלם מהצורך בשימוש בחומרים הנכונים ביותר כאשר אנו חשופים לנגיף.
איך עושים את זה?
מכיוון שההתמודדות עם נגיף הקורונה היא דינמית, יש צורך בכלי דינמי - הדפסה בתלת מימד. שילוב של נחושת ב PLA רגיל, מאפשר הדפסה של פלסטיק שאינו מאפשר שרידות של חיידקים ונגיפים על גביו. הפילמנט Plactive AN1 עובד בדיוק בשיטה זו והוא הוכיח יעילות בחיידקים שונים.
כדי להתחיל, בחרתי באחד האביזרים הרפואיים הנפוצים ביותר - הסטטוסקופ. הסטטוסקופ אמור לעבור חיטוי ממטופל למטופל אך גם אם עובר חיטוי, עלולים להישאר מזהמים על גבי הסטטוסקופ בפינות ובמקומות הבעייתיים לחיטוי. בנוסף, מחקרים מראים שחיטוי הסטטוסקופ בעזרת אלכוהול אינו יעיל לכל סוגי החיידקים ועל מנת להשיג סטטוסקופ נקי - יש צורך בשימוש במי חמצן ובחיטוי ארוך יחסית - דבר שרוב הרופאים לא מסוגל לעמוד בו בעומס היומיומי בו הם מצויים. בעקבות כך, עלול הסטטוסקופ להפוך ממכשיר רפואי חשוב למפיץ מחלות.
מבין האפשרויות השונות בחרתי בסטטוסקופ רפפורט בשל המודולריות המובנה בסטטוסקופ המאפשרת החלפת הראשים בחלקים שונים ומגוונים - ובקלות.
מכיוון שהחומר יקר מאד, התחלתי בבדיקות ובניסיונות על מנת להגיע למודל הנכון שגם יעבוד כסטטוסקופ.
לאחר כמה נסיונות כושלים במיוחד, הפרויקט התחיל לתפוס צורה:
ואז הגיע רגע האמת - לנסות ולשחזר את ההצלחה עם ה Plactive:
בסופו של דבר הסטטוסקופ היה מוכן לשימוש עם שני החלקים החדשים - הממברנה והפעמון שכלפי חוץ נראים כפלסטיק פשוט מודפס אולם מוכנים וערוכים לתת מענה מפני חיידקים ונגיפים.
ומה בהמשך?
אם יש לכם רעיונות לאביזרים רפואיים נוספים שכדאי שלא יאפשרו שרידות של חיידקים, נגיפים ובפרט שרידות של נגיף הקורונה - אתם מוזמנים לפנות אלי. אני מוכן לאתגר הבא...
עדכון: קראו כאן על הפרויקט הבא: הדפסת מסיכה נגד קורונה.
אנחנו רגילים שוירוס, ללא תא מארח, שורד זמן קצר מאד ומכיוון שכך - כאשר אין חשיפה לוירוס בצורה ישירה - אין הדבקה מאדם לאדם. ההתלבטות של הקהילה המדעית האם הוירוס מדבק באוויר - רק מראה עד כמה הוירוס הזה מחזיק מעמד בצורה בלתי רגילה מחוץ לגוף האדם.
כמה זמן מחזיק וירוס הקורונה על משטחים?
בעוד וירוס ה HIV מחזיק כ 4 דקות מחוץ לגוף האדם, הרי שוירוס הקורונה מחזיק זמן רב הרבה יותר. במחקרים שונים ניתן לראות שהוירוס מחזיק מעמד על משטחים שונים לאורך זמן משתנה. מהנתונים שהתפרסמו, ניתן לראות שההבדלים בין השרידות של הוירוס על גבי משטחים שונים - שונה מאד.
לצורך ההשוואה, בדקו החוקרים את נגיף הקורונה בהשוואה לנגיף ה SARS.
אפשר לראות שבאופן כללי, נגיף הקורונה עמיד מעט יותר מנגיף ה SARS. על גבי נחושת מודגמת מגמה הפוכה ועוד נשוב אליה.
מהנתונים ניתן לראות שנגיף הקורונה מחזיק למעלה מ 72 שעות על גבי פלדה או פלסטיק. זהו זמן ארוך שעלול לאפשר הדבקה מאדם לאדם דרך משטחים. אין עדיין הוכחה שאכן אנשים בעולם נדבקו בדרך שכזאת אולם הנתונים מראים התכנות גבוהה למצב כזה. על גבי קרטון - מחזיק נגיף הקורונה למעלה מ 24 שעות וגם כאן הוא מדגים יכולת חריגה, אפילו ביחס ל SARS. ההפתעה מגיעה כאשר בודקים את הנגיף על גבי משטח נחושת. בעוד נגיף ה SARS מחזיק למעלה מ 8 שעות על גבי משטח נחושת הרי שנגיף הקורונה לא ניתן למדידה בחלוף 4 שעות. הנתון המדהים הזה צריך לשים בחזית המלחמה בהתפשטות הקורונה את הנחושת.
לאור השרידות הנמוכה של נגיף הקורונה על גבי משטחי נחושת, טבעי לבחור בנחושת כחומר גלם לייצור מוצרים רפואיים שונים. החיטוי בתנאי עומס של מערכת הבריאות הוא חלקי ביותר ולא ניתן להתעלם מהצורך בשימוש בחומרים הנכונים ביותר כאשר אנו חשופים לנגיף.
איך עושים את זה?
מכיוון שההתמודדות עם נגיף הקורונה היא דינמית, יש צורך בכלי דינמי - הדפסה בתלת מימד. שילוב של נחושת ב PLA רגיל, מאפשר הדפסה של פלסטיק שאינו מאפשר שרידות של חיידקים ונגיפים על גביו. הפילמנט Plactive AN1 עובד בדיוק בשיטה זו והוא הוכיח יעילות בחיידקים שונים.
כדי להתחיל, בחרתי באחד האביזרים הרפואיים הנפוצים ביותר - הסטטוסקופ. הסטטוסקופ אמור לעבור חיטוי ממטופל למטופל אך גם אם עובר חיטוי, עלולים להישאר מזהמים על גבי הסטטוסקופ בפינות ובמקומות הבעייתיים לחיטוי. בנוסף, מחקרים מראים שחיטוי הסטטוסקופ בעזרת אלכוהול אינו יעיל לכל סוגי החיידקים ועל מנת להשיג סטטוסקופ נקי - יש צורך בשימוש במי חמצן ובחיטוי ארוך יחסית - דבר שרוב הרופאים לא מסוגל לעמוד בו בעומס היומיומי בו הם מצויים. בעקבות כך, עלול הסטטוסקופ להפוך ממכשיר רפואי חשוב למפיץ מחלות.
מבין האפשרויות השונות בחרתי בסטטוסקופ רפפורט בשל המודולריות המובנה בסטטוסקופ המאפשרת החלפת הראשים בחלקים שונים ומגוונים - ובקלות.
מכיוון שהחומר יקר מאד, התחלתי בבדיקות ובניסיונות על מנת להגיע למודל הנכון שגם יעבוד כסטטוסקופ.
לאחר כמה נסיונות כושלים במיוחד, הפרויקט התחיל לתפוס צורה:
ואז הגיע רגע האמת - לנסות ולשחזר את ההצלחה עם ה Plactive:
בסופו של דבר הסטטוסקופ היה מוכן לשימוש עם שני החלקים החדשים - הממברנה והפעמון שכלפי חוץ נראים כפלסטיק פשוט מודפס אולם מוכנים וערוכים לתת מענה מפני חיידקים ונגיפים.
ומה בהמשך?
אם יש לכם רעיונות לאביזרים רפואיים נוספים שכדאי שלא יאפשרו שרידות של חיידקים, נגיפים ובפרט שרידות של נגיף הקורונה - אתם מוזמנים לפנות אלי. אני מוכן לאתגר הבא...
עדכון: קראו כאן על הפרויקט הבא: הדפסת מסיכה נגד קורונה.
אלוף ומוכשר. יישר כח
השבמחקהאם נבדק החומר הזה באופן מעשי לגבי שרידות של חיידקים/ נגיפים ספציפיים?
השבמחקבוודאי!
מחקבגרף למעלה תוכל לראות את המחקרים שנעשו על החומר הספציפי הזה עם שני זנים שונים של חיידקים (MRSA ו E.coli). כאן תוכל לקרוא יותר על החומר עם ההפניות לשני המחקרים:
https://copper3d.com/
לגבי ה COVID-19 - לצערי, הגוף היחיד שיכול לחקור את הנגיף בארץ הוא המכון הביולוגי בנס ציונה. מקווה שלאחר שיסיימו לפתח חיסון / תרופה אימונולוגית כלשהי, יתפנו לחקור גם את החומר הזה והשרידות של נגיף הקורונה עליו. בינתיים, נאלץ להישאר עם הדברים בגדר תיאוריה (אם כי, די הגיונית, לאחר שהנגיף הראה שרידות נמוכה על גבי נחושת ביחס למשטחים אחרים וכמו שהסברנו למעלה).