בתכנת Cura ישנה אפשרות להגדיר למדפסת ה Ultimaker אפשרות של Retraction, כלומר, שהמדפסת תוכל גם להחזיר את חומר ההדפסה לאחור. מה היתרון של הפעולה הזאת?
החזרת החומר לאחור יוצרת מודל חלק יותר. כאשר ראש ההדפסה נע על גבי משטח ההדפסה ללא הוצאת חומר - הוא עלול להשאיר אחריו סיבים דקיקים של חומר. בדרך כלל הסיבים האלו לא מפריעים וניתן להסיר אותם בקלות אולם אם המודל מלא בסיבים במקומות שקשה לנקות - אנו עלולים למצוא את עצמינו עם מודל מודפס אולם דרושות עוד שעות רבות של ליטוש והכנה עד שיהיה מוכן.
לשם כך בדיוק נוצרה הפקודה Enable Retraction. בעת המעבר על פני משטח ההדפסה בזמן בו אין הוצאה של חומר, מושך המנוע האחורי את חומר ההדפסה לאחור ובכך מונע את (רוב) הסיבים שעלולים להיווצר במודל.
בחרתי בדוגמא קיצונית מעט שתוכל להמחיש לנו את העניין:
לפני שנה ניסיתי להדפיס את
שעון השמש הדיגיטלי הגאוני הזה. לצערי, הניסיון נחל כישלון חרוץ. השתמשתי במדפסת מסוג MakerBot Raplicator 2 אולם אז גיליתי את מגבלות המדפסת. המדפסת יצרה מודל מלא בסיבים ומכיוון שבמודל הזה החורים הם קריטיים - השעון פשוט לא עבד...
כמות הסיבים בשעון בלתי נתפסת. מדובר באלפי סיבים שחוסמים את מעבר האור בנקודות קריטיות ובעצם הופכים את המודל לאבן שאין לה הופכין...
בשבוע שעבר, אחרי שטוביה ביקש ממני אינספור פעמים להדפיס לו את המודל, הדפסתי לו את המודל והפעם באמצעות Ultimaker 3. בהגדרות ההדפסה של Cura, דאגתי כמובן לאשר את האפשרות של Enable Retraction. את המודל הדפסתי בגודל קטן יותר והנה התוצאה:
כמות הסיבים בהדפסה הזאת מזערית (אפשר להבחין בצד שמאל של המודל למטה במעט סיבים) ונראה שלמרות שהמודל הוא חצי מהמודל שהודפס במדפסת ה MakerBot - הוא איכותי בהרבה.
אז למה ב Cura זו אופציה? לא כדאי תמיד להשתמש בזה?
באופן כללי אני חושב שכדאי לבחור באופציה הזאת. בחומרים גמישים במיוחד (flex) אני חושב שכדאי לוותר על האופציה: חומר ההדפסה עלול להתפתל בגלל החזרות בתוך המנגנון גריפה של המנוע האחורי ולהיתקע. בהדפסה בחומר PLA רגיל - נראה לי שתמיד אבחר באופציה הזאת.
