יום שבת, 6 בינואר 2018

איך מייצאים פרויקט מ Tinkercad?

אם סיימתם את הפרויקט ב Tinkercad, הגיע הזמן לייצא אותו ולשלוח להדפסה. איך עושים את זה? פשוט מאד:

1. בשלב הראשון מוודאים שיש לנו על משטח העבודה רק דברים שאנו רוצים לייצא והם חלק מהקובץ. אם נשארו דברים לא קשורים - מוחקים אותם (אפשר גם ללא מחיקה אבל בחרתי באפשרות ההסבר הקלה).



2. אחרי שמחקתם הכל ונשארתם רק עם המודל - תצטרכו לאחד הכל לקבוצה אחת: סמנו את כל הצורות והחלקים ולחצו על כפתור ה Group.



3. עכשיו אנחנו מוכנים לייצוא: לחצו על כפתור ה Export שמופיע מצד ימין למעלה:




4. יפתח מסך קטן ובו נבחר באפשרות Stl:



5. לאחר שניות ספורות תתחיל הורדה אוטומטית של הקובץ לתיקיית ההורדות (Downloads) של המחשב תוך כדי סימון ההורדה בצד ימין למטה של המסך (או שמאל לדוברי אנגלית..). יתכן שהמחשב יפתח לכם חלון הורדה - אם כן, בחרו היכן לשמור את הקובץ (ותזכרו איפה שמרתם אותו...).


זהו... הקובץ שלכם ירד והוא מוכן לשליחה. יתכן שאין לכם את התכנה המתאימה על גבי המחשב על מנת לפתוח את הקובץ אולם אם אתם מכירים מישהו שיש לו מדפסת תלת מימד ומוכן להדפיס לכם את המודל - אתם יכולים להיכנס למייל, לכתוב מייל בתוספת "קובץ מצורף" ולשלוח.

בהצלחה!!

יום רביעי, 3 בינואר 2018

חיישן אולטראסוני

חיישן אולטראסוני עובד די דומה לעטלף: הוא שולח גלים על-קוליים, הגלים נתקלים בעצמים שונים וחוזרים חזרה אל החיישן שעל פי הזמן מחשב את המרחק.

כדי להשתמש בחיישן צריך:


  • לוח ארדואינו
  • מטריצה (לא חובה, תלוי איזה חוטים יש לכם)
  • מספר חוטים
  • חיישן אולטראסוני


מתחילים להרכיב את המעגל:





מעלים את הקוד:




לאחר שהעלינו את הקוד - פותחים את המסך הסריאלי - ומתחילים למדוד את המרחק. חפשו את הנקודה שבה החיישן מתחיל "לזייף" ולהראות ערכים לא נכונים...

ו... משימה קטנה: בנו "מובילאיי": כאשר המרחק קטן מ 30 ס"מ - תדלק נורה... בהצלחה!!


עדכון: ישועה בנה את ה"מובילאיי" והוא בדרך ל Exit ;-)

בינתיים הוא שלח לי את הקוד הבא:




לאחר שעדכנתם את הקוד, תצטרכו כמובן לעדכן גם את התרשים ולהוסיף לתרשים שלכם נורה:



נחבר נורת לד דרך נגד ליציאה מספר 2 בארדואינו. נחבר את הרגל הקצרה של הנורה ל GND.

תודה ישועה!

שימו לב כמובן להבדל בין המובילאיי למערכת שבנינו: המערכת שבנינו מזהה מרחק, המובילאיי מזהה זמן עד להתנגשות שמחושב על פי מהירות ביחס למרחק (אתם מוזמנים לתכנן מערכת כזאת ולפרסם כאן בתגובות...). אגב, המערכת שיהושע בנה עובדת בדיוק כמו חיישני רוורס לרכב.

תוכלו כמובן לשדרג את המערכת על ידי הוספה של נוריות שיתנו חיווי על המרחק, להוסיף זמזם שיצפצף על פי מה שתקבעו ועוד...

וכמה משימות קטנות:

1. ערכו שינוי קטן בקוד כך שהנורה תדלק רק כאשר המרחק קטן מ 50 ס"מ.
2. נסו לגרום לנורה לדלוק כאשר המרחק גדול מ 50 ס"מ. כאשר המרחק קטן מ 50 ס"מ הנורה תהיה כבויה. 
3. נסו להוסיף נורה חדשה למעגל: כאשר המרחק קטן מ 50 ס"מ תדלק נורה אחת, כאשר המרחק קטן מ 30 ס"מ ידלקו שתי הנורות. 

בהצלחה!

ואגב, את המשפט הבא אני כותב רק כדי שתמצאו את האולטראסוני גם אם כתבתם אולטרה סוני או אולטרסוני או סתם כך: אולטרא סוני...

יום שלישי, 2 בינואר 2018

קורא טביעות אצבע וארדואינו

קורא טביעות אצבע יכול להשתלב מצוין עם ארדואינו וליצור פרויקטים ביומטריים שונים. בדוגמא הזו נסביר איך עובדים עם הקורא בשני שלבים:

1. הכנסת טביעות אצבע למאגר הקורא
2. בדיקה האם הקורא מכיר טביעה מסוימת

לפני שנתחיל רק נסביר שקורא טביעות האצבע מאחסן בתוכו את טביעות האצבע והן אינן מאוחסנות בארדואינו, כלומר, גם אם נחליף את הארדואינו לאחר שהזנו את טביעות האצבע, הקורא יעבוד גם עם הארדואינו החדש (כל עוד הקוד הנכון יהיה מותקן על הארדואינו כמובן...).

מה צריך בשביל לעבוד?

  • קורא טביעות אצבע
  • לוח ארדואינו
  • 4 חוטים 
  • כמה כלים: חושף חוטים, שרוול שרינק / איזולירבנד (לא חובה אבל כדאי). 
קורא טביעות האצבע שקניתי הגיע עם 6 חוטים אדומים: מה מהם הוא ה TX? ומה ה RX? איפה ה GND? ומאיפה הקורא מקבל מתח? 

לאחר חיפושים, הגעתי לפורום הזה ושם מצאתי את התרשים הבא: 



אז אחרי שהצלחנו להבין מהו כל חוט - נחבר את החוטים: 
  • נחבר את ה VCC בקורא טביעות האצבע ל 3.3V בארדואינו
  • נחבר את ה GND בקורא טביעות האצבע ל GND בארדואינו
  • נחבר את ה TX בקורא טביעות האצבע ליציאה מספר 2 בארדואינו
  • נחבר את ה RX בקורא טביעות האצבע ליציאה מספר 3 בארדואינו
שימו לב ששני חוטים נותרים ללא חיבור.



ועכשיו? 

פתחו את תכנת הארדואינו, הכנסו למנהל הספריות והורידו את ספריית ה fingerprint  של Adafruit. אפשר להוריד את הספריה גם מכאן, לחלץ את הקבצים ולשים אותם בתיקיית ה libraries שבתיקיית הארדואינו. 

לאחר מכן, בתכנת הארדואינו פתחו את "קובץ" >> "דוגמאות" >> Adafruit fingerprint sensor library >> ואז לבחור ב enroll. 

לנוחיותכם, העליתי את הקוד גם לכאן: 





נעלה את הקוד ונפתח את המסך הסיריאלי. בהנחה שהכל בסדר, הארדואינו יבקש ממנו להקיש מספר בין 1 ל 127. זהו המספר המזהה של אותה האצבע אותה תסרקו בעוד רגע. לכל אצבע שאתם סורקים יש לתת מספר יחודי משלה. לאחר מכן, הניחו את האצבע הרצויה על קורא טביעות האצבע. נניח את האצבע, נחכה שהקורא יקרא את הטביעה, נסיר את האצבע ונניח שנית את אותה האצבע על פי הבקשה של הקורא.

באופן זה, נבנה את המאגר הביומטרי האישי שלנו של טביעות האצבע אותן נרצה שהסורק יציג.



אחרי שהכנסנו את כל טביעות האצבע שלנו, נעביר את קורא טביעות האצבע למצב של בדיקה, כלומר, הקורא יבדוק את האצבעות שמניחים עליו ויראה האם הוא מכיר אותן או לא.

החיבורים הם אותם החיבורים בדיוק אך יש להעלות קוד חדש. את הקוד החדש ניתן למצוא בדוגמאות תחת השם fingerprint:




לאחר שהעלינו את הקוד לארדואינו, נפתח מסך סיריאלי ונתבקש לשים אצבע לסריקה. אם נשים אצבע שהקורא כבר מכיר - הקורא יאתר את האצבע ויציג על גבי המסך הסיריאלי את המספר שלה כפי שנתנו בסריקה הראשונית.


בהצלחה! 

יום שני, 25 בדצמבר 2017

Sugru - מה זה בכלל?

האמת, חששתי לכתוב בבלוג על Sugru כדי שלא תחשבו שחלילה זנחתי את תחום ההדפסה בתלת מימד. אבל, ה Sugru יכול להתאים למי שאין לו מדפסת תלת מימד או לפרויקטים שונים ומגוונים של תיקון, יצירה ועוד...

ה Sugru הוא בעצם מעין פלסטלינה במגוון צבעים המגיעה באריזות מיניאטוריות. מהרגע בו פתחת את האריזה, יש לך כ 24 שעות עד שהמוצר מתקשה והופך לבלתי ניתן לעיבוד. אבל בעוד שבפלסטלינה אפוקסי, למשל, התוצר הסופי קשה וחסר גמישות הרי שב Sugru  התוצר הסופי הוא גמיש מעט ומזכיר גומי.


השבוע החלטתי שהמפתח של הדואר שלי הולך לעבור שדרוג. כבר לפני שנתיים או יותר נשבר חצי מהמפתח ולא ניתן להכניס אליו טבעת ולחבר אותו לצרור מפתחות:



בדואר, לא מחזיקים מפתחות חלופיים וכך האפשרויות שעמדו בפני הן: להשאיר את המצב כמות שהוא, לאבד את המפתח ותמורת 70 ש"ח לקבל תא דואר חדש עם מפתחות חדשים או לתקן...

כדי להתחיל לתקן, היה צורך לשבור את החלק שטרם נשבר. זה היה די קל...


כעת, פתחתי את האריזה של ה Sugru. משום מה היה לי ברור שחייבים צבע אדום ליצירה של מפתח דואר...


המגע בפלסטלינה היה רגיל ולמרות השקית הקטנטנה הצלחתי להיות מופתע (לרעה!) מהכמות. הרבה פחות ממה שציפיתי.... לאט לאט התחלתי ללוש את הפלסטלינה ולחשוב איזו צורה מקורית אוכל להכין. הדבר הראשון שעלה לי לראש היה תות-שדה.


יכול להיות שאם הפלסטלינה היתה מתגבשת במהירות היה לי מפתח-תות-שדה אולם מכיוון שהתהליך לקח זמן ואילו אני טרם התנסיתי מספיק בעיבוד הפלסטלינה - התות החל להפוך אט אט לפלפל חריף...


בקצה הפלפל נוספה טבעת לחיבור לצרור המפתחות והמפתח מוכן! כעבור 24 שעות, ה Sugru התייבש וניתן היה להשתמש במפתח.

ומה עוד אפשר לעשות עם Sugru? אם יש לכם משהו שנשבר, תוכלו לתקן אותו בעזרת ה Sugru. עושה רושם שזה גם מאד מוצלח (לא ניסיתי עדיין) לתקן כבלים שבסכנת קריעה. ה Sugru נדבק למגוון חומרים ובסך הכל התוצאה משביעת רצון (אם כי הדפסה בתלת מימד היתה יוצרת משהו מדויק הרבה יותר...) והעבודה וההשקעה רק של כמה דקות.

עדכון: בסופו של דבר ה sugru התעייף והחלק המתכתי של המפתח יצא מתוך ה Sugru. זה קרה מזמן אולם אחרי שהיום כמעט איבדתי את המפתח פעמיים (!!) - החלטתי לשים לזה קץ: מידלתי את המפתח, כפי שזכרתי אותו לפני שנשבר. מידות הפנים מדויקות על פי המפתח ומידות החוץ על פי העין...




יום שני, 4 בדצמבר 2017

הדפסה עם שני צבעים - אולטימייקר 3

לאולטימייקר 3 ישנם שני ראשי הדפסה ולכן מתאפשר להדפיס בשני צבעים בו זמנית. ניתן להדפיס בשני צבעים באותו המודל או שני מודלים שונים בצבעים שונים. נתחיל משני מודלים שונים.

ראשית יש לפתוח שני מודלים שונים בתוכנת ה Cura. לאחר מכן, יש להגדיר את אחד המודלים להדפסה בעזרת ראש ההדפסה השני: לוחצים על הקליק הימני בעכבר ומגדירים הדפסה ב Extruder 2 כמתואר בתמונה: 


וזהו... 

ההדפסה מוגדרת! 



והנה המודל בהדפסה. שימו לב שה Brim של המודל השני מודפס גם ב Extruder הראשון. 


והתוצרים המוכנים



והשלב הבא? 

יום שלישי, 28 בנובמבר 2017

שדרוג אולטימייקר 2 לאולטימייקר 2+

אתמול שדרגנו את המדפסת אולטימייקר 2 לאולטימייקר 2+. אני אומר "שדרגנו" למרות שמי שהשקיע את הכסף זו עיריית רעננה ומי ששדרג בפועל זה אלחנן, הטכנאי של "מפעיל" אבל היה לי ברור שאין מצב שהשדרוג הזה קורה בלעדי...

אז מה כולל השדרוג?

השדרוג כולל החלפה של כל ההזנה של החומר, כולל המנוע צעד (Stepper). המערכת מכילה גלגל שיניים נוסף שמכפיל את העוצמה של המנוע.



בנוסף, השדרוג כולל את ההחלפה של כל ראש ההדפסה, כולל המאווררים וכולל הצירים. זווית המאווררים תוקנה והם מקררים בצורה אפקטיבית יותר. בנוסף, החלק הקטן, הטפלון, שדרכו עבר החומר אל הדיזה, הוחלף בחלק זהה אך מחומר אחר. לטפלון היתה נטייה להתעוות עם הזמן וליצור תקלות. החלק החדש אמור לפתור את הבעיה לאורך זמן.
כמובן שאת כל החלקים החדשים יש צורך לחבר ל"מוח" של המדפסת במקום החיבורים הישנים.



ישנם עוד שינויים קטנים כמו הקליפסים שמחזיקים את מגש הזכוכית שהוחלפו בקליפסים נוחים יותר וכמובן המדבקות של ה + שמראות שהשדרוג אכן בוצע.. 



אחרי ההתקנות הפיזיות יש צורך גם בשדרוג התכנה: הסיבה היא שבעקבות הוספת גלגל השיניים, יש צורך בשינוי של כיוון הסיבוב של המנוע.

בשורה התחתונה - מקבלים מדפסת כמעט חדשה ועם תפקוד משופר. שווה אם האולטימייקר 2 שלכם מתחילה לקרטע...

יום ראשון, 26 בנובמבר 2017

תמיכות נמסות - אולטימייקר 3 / בעיה ופתרון? (פוסט מתעדכן)

התמיכות הנמסות באולטימייקר 3 הן פתרון מוצלח להדפסות מורכבות. האולטימייקר 3 שמצויידת בשני ראשי הדפסה, מדפיסה את התמיכות בחומר שנקרא PVA שהוא חומר שנמס במים. לאחר ההדפסה, המודל מושרה במים למשך מספר שעות ויוצא נקי מתמיכות!

אלא שעם כל הקסם שבתמיכות הנמסות, בשבוע שעבר הן ממש לא עבדו לי. סליל ה PVA הסתבך בתוך המנוע האחורי שגורף את החומר והתוצאה: המודל הודפס בסופו של דבר ללא התמיכות.


אפשר לראות בתמונה שה PVA (החומר הלבן) הודפס עד גובה מסוים (מילימטר וחצי?) ולאחר מכן, ראש ההדפסה המשיך לסדר כביכול את החומר על פי התכנית אולם החומר היה תקוע במנוע האחורי ולא יצא בפועל בהדפסה. התוצאה משביעה רצון אבל ניתן לראות את הקריסות של ה PLA (החומר הצהוב) במקומות שבהם הוא היה זקוק לתמיכות, אם כי נראה שבסופו של דבר המדפסת שרדה את ההדפסה גם ללא תמיכות.

ניסיתי להבין מה הבעיה. החומר עבד מעולה וללא תקלות בהדפסות קודמות. הרגשתי את החומר - החומר היה רך מאד ביחס למצבו ההתחלתי, כפי שהתקבל מהחברה. בחישוב קל עברה כבר חצי שנה מאז שהחומר נפתח וכנראה שהחומר שאמור להתמוסס במים, התחיל תהליך בעקבות הלחות שצבר מהאוויר.

מה עושים?

זורקים את החומר וקונים חדש? רגע!! בואו ננסה לאפות מעט את החומר בתנור ולראות איך הוא מגיב...

הרעיון היה בראש המון זמן אולם כדרכם של רעיונות טובים - נדחק לתחתית הרשימה עד שהגיעה אלי הבקשה להדפסה הבאה:


חנוכיית דינוזאור טי-רקס - אין מצב להדפסה ללא תמיכות ויש דד-ליין: חנוכה...

אז לא הבטחתי כלום, כרגע אין לי חומר שמתאים לתמיכות אבל העברתי את האפייה של ה PVA לראש הרשימה. חיממתי את התנור למצב טורבו, 70 מעלות צלזיוס ואפיתי למשך כחצי שעה:



התוצאה הכתה אותי בהלם קל: החומר היה רך יותר כאשר יצא מן התנור!

אחרי כמה דקות התמונה התבהרה: החומר החל להתקרר ובמקביל התחיל להתקשות מעט. מעט אבל לא מספיק. החזרתי את החומר לתנור לארבעים דקות נוספות אולם הפעם - השארתי את דלת התנור פתוחה מעט על מנת לייבש ככל שניתן את החומר.


אחרי 40 דקות עושה רושם שהחומר קשה מעט יותר ומוכן לעבודה אך באופן מפתיע החומר לא יוצא! מסתבר שיש חומר תקוע מהפעם הקודמת...


אני משחרר את החומר ומנקה את פירורי ה PVA. סוגר ומחזיר את מערכת ההזנה לתקינות ומנסה שוב..

אך גם הפעם החומר לא יוצא...

הבנתי שה Nozzle שדרכו יוצא החומר, כנראה סתום. בלית ברירה - מפרק את ראש ההדפסה כדי להווכח שאשר יגורתי בא לי: ה Nozzle סתום לחלוטין!



והשלב הבא?

אני חושב שבשלב הבא אפנה לחברת "מפעיל", החברה ממנה רכשנו את המדפסת. אם החברה תחליף את הגישה - Nozzle / תנקה אותו - נרכיב וננסה להדפיס שוב. אחרת - ננסה לנקות לבד ולראות אם נצליח...

עדכון: בחברת מפעיל לא מתעסקים כל כך עם ניקוי ולא ניתן (כרגע לפחות) להחליף רק את הדיזה אלא את כל החלק..  

הזמנתי ב eBay מקדחים קטנים בעובי של 0.4 מ"מ ואני מקווה שיגיעו מהר ונוכל לנסות לפתוח את הסתימה בדיזה. 

יום רביעי, 22 בנובמבר 2017

שעון לוויני

הפעם נשתמש באותו רכיב GPS NEO 6M רק שניקח רק את הזמן מכל הנתונים

רכיבים:

  • 11 חוטים
  • נגד פוטנציומטר
  • מסך LCD
  • GPS NEO 6M

לא מצאתי בתוכנה את הרכיב gps הנכון לכן שמתי דומה,
את ה- VCC מחברים ל +(פלוס)
את הGND מחברים ל -(מינוס)
את הTXD מחברים ל 10
את הRXD מחברים ל 9

אחרי שחיברנו הכל, אנו צריכים להוריד 3 ספריות על מנת להפעיל את הקוד. הספריה SoftwareSerial, מאפשרת לנו להשתמש ביציאות אחרות בארדואינו כיציאות TX ו RX. הספריה TinyGPS היא ספריה ספציפית ל GPS ובעזרתה נפעיל את הרכיב שלנו.

והספריה LiquidCrystal_I2C.h

לאחר שהורדנו את הספריות וחילצנו אותן במקומן (C:\Program Files (x86)\Arduino\libraries) אפשר להעלות את הקוד:






אחרי שהעלנו את הקוד אמורים לראות את השעה על המסך LCD עם השעה הכי מדויקת שאפשר!

יום שני, 6 בנובמבר 2017

ארדואינו ו GPS

הגיע הזמן לחבר את הארדואינו לרכיב GPS. רכיב ה GPS מזהה את המיקומים של הלוויינים ועל פיהם מחשב את המיקום שלו עצמו. לאחר התנסות עם מספר רכיבים של GPS, החלטתי להשתמש ברכיב GPS מסוג NEO-6M. הרכיב קטן ופשוט מאד להפעלה. הוא מגיע עם חמישה חיבורים (ואנחנו נשתמש בארבעה מהם) ומגיע עם אנטנה פנימית אולם יכול להתחבר גם לאנטנה חיצונית. היתרון של אנטנה חיצונית הוא שאנו יכולים לעבוד בתוך הבית ולהשתמש ב GPS בתוך מבנה אולם לשלשל את האנטנה החוצה וכך לקבל אות מדויק של GPS. אם אין לכם אנטנה חיצונית - תאלצו לצאת עם המחשב והארדואינו אל השמים הפתוחים לאחר העלאת הקוד.

נתחיל?

רכיבים:

  • ארדואינו UNO
  • מטריצה
  • ארבעה חוטים 
  • רכיב GPS מסוג NEO-6M
  • אנטנה מתאימה (לא חובה). 
את רכיב ה GPS נחבר למטריצה ולאחר מכן נחבר את החוטים על פי החיבורים הבאים:

את ה VCC ברכיב ה GPS נחבר ל 5V בארדואינו.
את ה GND ברכיב ה GPS נחבר ל GND בארדואינו. 
את ה TXD ברכיב ה GPS נחבר ליציאה מספר 10 בארדואינו. 
את ה RXD ברכיב ה GPS נחבר ליציאה מספר 9 בארדואינו.
את ה PPS ברכיב ה GPS נשאיר ללא חיבור. 
אם יש לכם אנטנה חיצונית תואמת לרכיב - חברו אותה. 



אחרי שחיברנו הכל, אנו צריכים להוריד 2 ספריות על מנת להפעיל את הקוד. הספריה SoftwareSerial, מאפשרת לנו להשתמש ביציאות אחרות בארדואינו כיציאות TX ו RX. הספריה TinyGPS היא ספריה ספציפית ל GPS ובעזרתה נפעיל את הרכיב שלנו. 

אחרי שהורדנו את הספריות ושמנו אותן מחולצות במקומן (אצלי זו הכתובת:  C:\Program Files (x86)\Arduino\libraries) אפשר להעלות את הקוד. 

שימו לב בבקשה שאתם מורידים את הספריות כאשר תוכנת הארדואינו סגורה!

כעת נעלה את הקוד: 



אחרי שהגדרנו את הפורט והעלינו את הקוד, נוציא את האנטנה החוצה (או את כל המחשב, הארדואינו ורכיב ה GPS... ) ונפתח מסך סיריאלי.

אם יש לנו קליטה טובה, נתחיל לראות את המספרים והנתונים אצים רצים. נבטל את הגלילה האין סופית על מנת שנוכל להעיף בהם מבט...


אפשר לראות שהשעון הלוויני מדויק להפליא ומראה את השעה הנכונה. אפשר גם לראות את הקורדינטות בהן היתה האנטנה בדיוק בזמן הבדיקה:

31.95723, 35.35621

העתקתי את הקורדינטות לגוגל ולחצתי על חיפוש. גוגל זיהה את הקורדינטות וסימן את המיקום שלי על המפה (הסימון האדום):


אגב, הסימון הכחול מבוסס על חישוב של גוגל לגבי המיקום שלי בהתבסס על רשתות אלחוטיות באזור ואולי גם בהתבסס על נתוני GPS (?) במגבלות של מבנה. ניתן לראות שהמיקום האדום (=הקורדינטות שהוצאתי מהמסך הסיריאלי של הארדואינו) מדויק יותר מהנקודה הכחולה (=המיקום שגוגל מעריך שאני נמצא בו).

אני חושב שזה מספיק להיום... בפעמים הבאות נראה איך מתקדמים עם ה GPS ומה עוד אפשר לעשות איתו.


(קרדיט למקור ממני לקחתי את רוב המידע)

יום חמישי, 19 באוקטובר 2017

ארדואינו Lily pad עם step up

Lily pad הוא לוח ארדואינו המיועד לפיתוח של טכנולוגיה לבישה. אומרים שמעיל שמתחבר לרשת האינטרנט או גרביים שמתקשרות עם ארון הבגדים זה הדבר הבא וארדואינו Lily pad מיועד לשמש פלטפורמה בדיוק לדבר הזה.

הבעיה בטכנולוגיה לבישה עלולה להיות הסוללות: בגד עם סוללות שמספקות 5V (או 9V...) לארדואינו - עלול להיות כבד ולא נוח. לשם כך בדיוק הומצא רכיב ה step up של הארדואינו Lily pad. ה step up, כשמו, מעלה את המתח בארדואינו מ 1.5V המתקבלים מסוללת טריפל A אחת (AAA) למתח של 5V המתקבלים בדרך כלל משלוש סוללות מסוג זה.

כאשר קיבלתי את רכיב ה step up מ Ebay, החלטתי לבדוק את הרכיב עוד טרם בניית המעגל והתוצאה לפניכם:


בתמונה הראשונה תוכלו לראות את המתח המתקבל מסוללת טריפל A אחת - 1.49V. בתמונה הבאה, המולטימטר מחובר ליציאות של רכיב ה step up (ולא לסוללה עצמה) והמתח הנמדד הוא:


5.03V!

כעת, סוללה אחת יכולה להזין את הארדואינו Lily pad והפרויקט יכול להתקדם...